יום שלישי, 5 באוקטובר 2010

דם חם דם חם זה מה שכולם אומרים שיש לי

השבוע רואיינתי לכתבה על הקאמבק של הג'ינג'יות למסך הקטן שתתפרסם (הלוואי ובקרוב) בעיתון מעריב. אבהיר שלדעתי הג'ינג'יות תמיד היו רלוונטיות אבל לא יוצגנו כראוי בחברה. אדגים: איזו ג'ינג'ית ישראלית אתן מכירות?

יש שתאמרנה הדוגמנית מעיין קרת ויש שתזכרנה את השחקנית ציפי שביט. זהו.

בתור ג'ינג'ית, הפעם היחידה שזכיתי לראות כתומות כמוני בקטלוג אופנה הייתה כשחברת "בנטון" נקטה בשיווק ההמוני שהוכוון לכל אחד ואחד מאיתנו. מאז ועד אז לא זכורים לי קמפיינים נוספים שבהם כיכבנו. לא סתם הג'ינג'ונים נחשבים לדינוזאורים. ברשותי כרגע מעל 30 קטלוגים של אופנת חורף 2011. נחשו כמה ג'ינג'ים מופיעים בתמונות? ניתן למנות אותם על כף יד אחת.

רציתי לחלוק איתכם רשמים אישיים:

כשהייתי קטנה לא אהבתי שזרים קראו לי ג'ינג'ית ברחוב כאילו אנחנו מכרים נושנים, לא אהבתי שמבוגרות אמרו לי שהן רוצות לצבוע את שיערן לצבע שלי ובטח שלא אהבתי זרים שהרשו לעצמם ללטף לי את הראש מרוב התלהבות. היום כבר התרגלתי לשאלות ואני מקטלגת אנשים לפי פניותיהם אלי:  (אגב כל השאלות הבאות אכן נשאלו במציאות)

ה"חשדנים" שואלים: "את ג'ינג'ית אמיתית?" ולאחר מכן עוברים לספר את סיפור חייהם בדרך להשגת צבע כמו שלי.

"חוקרי האנתרופולוגיה"- אלו שמגדילים ראש ומכלילים כל תכונה על מגדר שלם: "אה, ג'ינג'ים הם תמימים או ג'ינג'ים הם מוזרים או ג'ינג'ים הם רעים"- כל אחד לפי חוויות מעברו.

ה"רגישים לזולת": "אהבת להיות ג'ינג'ית כשהיית קטנה"?

ה"מדענים": "הידעת שג'ינג'ים נכחדים"?

ה"מגניבים": "איזו ג'ינג'ית מוזרה את בלי נמשים"?!

ה"מכורים"- "יש לי פטיש לג'ינג'יות. את פנויה להיכרות"?

לא בכל פעם יש לי את מצב הרוח המתאים לשתף פעולה עם אותם מתשאלים. מודה שמעדיפה את האנשים שעוצרים אותי ברחוב ופשוט מחמיאים לי. קצר ולעניין בלי חקירות בשב"כ.

נשאלתי ע"י התחקירנית מה זה אומר להיות ג'ינג'ית: היום אני יודעת שלא הייתי עצמי אם לא הייתי ג'ינג'ית אבל הייתי צריכה להתרגל למזג הזה. זה ייחודי, זה שונה ולכן זה גם מושך תשומת לב.

היו פעמים שהשיער הכתום קידם אותי- אם זה בלהשתתף בתערוכה על ג'ינג'ים או בתיק עבודות של מאפרת.

חיסרון יחיד עבורי: קרני השמש. אני יכולה להישרף במהירות שיא או לקבל נמשים וזה סיוט.

אגלה סוד קטן- ג'ינג'י לג'ינג'י זאב. אנחנו משווים את מידת הכתימות בינינו. (ובגלל זה גם מקנאים באחר לפעמים).

ג'ינג'ים תמיד יזהרו מלהימצא יחד באותו חדר- במוקדם או במאוחר מישהו יעיר על זה הערה או יריץ בדיחה על חשבונינו.

ג'ינג'י יהא תמיד עצבני על משהו, גם כשהוא אומר שלא.

אבל למרות הכל והכי נכון להגיד שזה הכי כיף להיות ג'ינג'י.

בחרתי לצרף תמונה שמבהירה את המסר של היותי ג'ינג'ית וגם שעשתה לי חשק להיות במקומה של ג'וליאן ולהצטלם לבלוג עם נמר קטן. אך איפה אמצא לי נמר?!


4 תגובות:

  1. תמי בר, איזה גדולה את! אהבתי את הג'ינג'י לג'ינג'י זאב :)
    רק רציתי להגיד לי שבשבילי את אף פעם לא היית ג'ינג'ית! תמיד היית הבק"שית המתוקה והמקסימה שהייתה שם בשבילי ושאהבתי כל כך :)
    מציעה לכולם להסתכל על מה שיש בתוך הקנקן ולשכוח מהחיצוניות... זה הרבה יותר כיף להכיר אותך לעומק!
    אוהבת ומתגעגעת
    אני.

    השבמחק
  2. תמר, אני אמנם לא ג'ינג'ית זועקת כמותך אבל עדיין ג'ינג'ית וחייבת לציין שהזדהתי עם כל מילה... בקשר לשאלות השונות שכתבת שנתקלת בהן בעבר - חייבת לציין שאני לא נתקלתי בכל-כך הרבה שאלות אבל כן נתקלתי בעובדה שמישהו הציג בפני פעם והיא "הידעת שג'ינג'יות מטורפות במיטה?" בוא נגיד שלא היה לי מצב רוח לשתף פעולה במקרה הזה... המשפט שלך: "ג'ינג'י יהא תמיד עצבני על משהו, גם כשהוא אומר שלא" הוא כל-כך נכון ובעלי יחזק אותך באלפי חיזוקים!!! אחלה כתבה תמשיכי ככה (-:

    השבמחק
  3. תמרי,
    מזדהה מאד עם הרבה צממה שכתבת (:
    אבל... גינגי לגינגי זאב?
    לא!
    והנה ההוכחה לכך!
    אני אמנם מקנאה בגינגיותך המתפרצת, כששלי דהויה ומסכנה
    אבל קינאת סופרים (-:
    מפרגנת לגמרי ונהנת מהגינגיות שלך!!!!

    ודבר אחרון...
    הכי מעצבן לכתוב גינגי
    כי למי יש כח להוסיף את ה '
    ?
    (-:
    שיהיה המשך יום מצויין ונפלא
    מאיילת הגינגית בלי '

    השבמחק
  4. נועהלה- ולחשוב שאף פעם לא היינו נפגשות אילולא הגעת לאילת....
    אנונימי- תודה רבה לך. התגובה שלך ריגשה אותי עד מאוד.
    איילת שחר- תמיד אוהבת לפגוש אנשים עם שמחת חיים כמו שלך. מאחלת לך המון בהצלחה בעסק.

    שיהיה לכן יום טוב בנות מכל הלב שלי

    השבמחק