ראו הוזהרתם: פוסט עם אווירה בינלאומית מדבקת:
טיזר על ברצלונה: פוסט ראשון
פוסט תמונות שני
פוסט שלישי
זו פעם שנייה שאני זוכה לטייל בברצלונה ועדיין לא מיציתי את העיר המופלאה הזאת. לא כל שכן, אני כבר מתכננת ביקור שלישי. אני אוהבת בברצלונה את השפה, האנשים, האוכל, הארכיטקטורה של הבתים, גאודי, המסיבות המטורפות ואת האווירה. מבחינתי התגלמות החופש היא בלשתות סנגריה טובה ולצפות במופע פלמנקו חושני.
מזג האוויר היה מושלם ואיפשר לי לבחון את חוף הים הספרדי ואפילו לנסוע מחוץ לגבולות ברצלונה אל ערי החוף מסביב לעיר ולצרפת. מהעיירות הציוריות שעל גבול ספרד- צרפת קצת התאכזבתי. ניכר היה שהן מושפעות מהקרבה לספרד והאווירה במקום לא הייתה צרפתית אותנטית. מבחינה קולינארית הוצעה לנו פאייה ולאו דווקא אוכל צרפתי מקומי. לפחות זכיתי לתרגל את הצרפתית שלי...
הערה קטנה על צרפתים: למרות שהם ידועים כאוהבי גבינה ויין פאסיביים יחסית, ההפגנות המתרחשות בימים האחרונים כמחאה על העלאת גיל הפרישה לפנסיה, מעוררות הערצה. אגב זהו מהלך שטוב לצרפתים שכן ככל שיש יותר שנות ותק בעבודה, סכום הפנסיה גדל בהתאם. בארץ עומדים להוציא מיליארד וחצי שקלים על הבטחת הכנסה של לומדי תורה שלא עשו צבא ושנטל גידול ילדיהם נופל על המגזר החילוני ו...הישראלים בשקט, לא פוצים מילה. מיליארד וחצי שקלים שינציחו את הפערים בינינו לבינם ולא ידרבנו את הציבור החרדי לקחת אחריות על חייו. מיליארד וחצי שקלים שיכולים לעזור בתרופות לחולי סרטן או בשיפור מצב האקדמיה בארץ. מדוע שציבור הסטודנטים שהוא הציבור הכי יצרני בארץ שעובד בעבודות שחורות ומממן את לימודיו בעצמו, שעושה מילואים באמצע הסמסטר כי לצה"ל הוא נקרא ושבסך הכל מנסה לשרוד את התואר יסכים לזאת? אבל כאמור אירופאים אנחנו לא..
בכל טיול כדאי לעשות משהו קצת שונה מהשגרה בארץ ולכן הפעם הלכתי לאצטדיון בארסה לראות משחק כדורגל. הופתעתי מהרמה המקצועית שהפגינו השחקנים ומאיך שהמשחק התנהל לעומת מצב הליגה בארץ... לפני המשחק הייתי בחרדות לגבי זמן ההגעה לאצטדיון אבל בשביל משחק כדורגל, הספרדים קמים מתרדמת הסיאסטה שלהם ומתקתקים עניינים. לא פשוט להסיע אלפי אוהדים אל האצטדיון בתחבורה הציבורית והושבתם במקומות המסומנים אבל אצל הספרדים זה קל ומהיר ואני מאוד אוהבת את התכונה הזאת של אי בזבוז זמן.
לעומת פראג, בברצלונה חוויתי קניות טובות יותר, מבחינת אופנה ואומנות. אם בארץ אני צריכה להסתפק בסניף אחד של MASSIMO DUTTI , בספרד הסניפים חולשים על כמה קומות ומושכים מבחינת המבחר והמחיר. מה גם שהחזר המע"מ לתיירים הופך את הקניות עבורי לאטרקטיביות ביותר.
האכפתיות של האירופאים בנושא איכות הסביבה מעוררת הערצה: בכל פינת רחוב מוצבים פחים למחזור קרטון, זכוכית, נייר ופלסטיק. בסטארבקס הוצב שלט בקופה שהציג את השאלה האם אנחנו באמת צריכים מפית? ומתחתיו כמה נתונים מדאיגים על צריכת נייר בעולם. כמובן שלא השתמשנו במפיות לאחר מכן. בסופר נאלצנו לקנות שקיות מתכלות למצרכים כי שם אין חלוקה בחינם כמו בארץ.
בספרד ניסיתי פאייה חמצמצה בצבע שחור(!) שהכילה את כל הטוב בפירות ים וגרמה לי להיזכר שיש בג'ירף מנת איטריות דומה ומומלצת. הפרה הנמוכה מאוד פופולארית וכמעט לא היה ניתן להשיג כריך "פשוט" של גבינה וירקות. מהבחינה הזאת, זה היה נורא שכן אני מעדיפה את הפרה שלי מעורבת בשחור ולבן.
המשך על פראג בפוסט הבא.
טיזר על ברצלונה: פוסט ראשון
פוסט תמונות שני
פוסט שלישי
זו פעם שנייה שאני זוכה לטייל בברצלונה ועדיין לא מיציתי את העיר המופלאה הזאת. לא כל שכן, אני כבר מתכננת ביקור שלישי. אני אוהבת בברצלונה את השפה, האנשים, האוכל, הארכיטקטורה של הבתים, גאודי, המסיבות המטורפות ואת האווירה. מבחינתי התגלמות החופש היא בלשתות סנגריה טובה ולצפות במופע פלמנקו חושני.
מזג האוויר היה מושלם ואיפשר לי לבחון את חוף הים הספרדי ואפילו לנסוע מחוץ לגבולות ברצלונה אל ערי החוף מסביב לעיר ולצרפת. מהעיירות הציוריות שעל גבול ספרד- צרפת קצת התאכזבתי. ניכר היה שהן מושפעות מהקרבה לספרד והאווירה במקום לא הייתה צרפתית אותנטית. מבחינה קולינארית הוצעה לנו פאייה ולאו דווקא אוכל צרפתי מקומי. לפחות זכיתי לתרגל את הצרפתית שלי...
הערה קטנה על צרפתים: למרות שהם ידועים כאוהבי גבינה ויין פאסיביים יחסית, ההפגנות המתרחשות בימים האחרונים כמחאה על העלאת גיל הפרישה לפנסיה, מעוררות הערצה. אגב זהו מהלך שטוב לצרפתים שכן ככל שיש יותר שנות ותק בעבודה, סכום הפנסיה גדל בהתאם. בארץ עומדים להוציא מיליארד וחצי שקלים על הבטחת הכנסה של לומדי תורה שלא עשו צבא ושנטל גידול ילדיהם נופל על המגזר החילוני ו...הישראלים בשקט, לא פוצים מילה. מיליארד וחצי שקלים שינציחו את הפערים בינינו לבינם ולא ידרבנו את הציבור החרדי לקחת אחריות על חייו. מיליארד וחצי שקלים שיכולים לעזור בתרופות לחולי סרטן או בשיפור מצב האקדמיה בארץ. מדוע שציבור הסטודנטים שהוא הציבור הכי יצרני בארץ שעובד בעבודות שחורות ומממן את לימודיו בעצמו, שעושה מילואים באמצע הסמסטר כי לצה"ל הוא נקרא ושבסך הכל מנסה לשרוד את התואר יסכים לזאת? אבל כאמור אירופאים אנחנו לא..
בכל טיול כדאי לעשות משהו קצת שונה מהשגרה בארץ ולכן הפעם הלכתי לאצטדיון בארסה לראות משחק כדורגל. הופתעתי מהרמה המקצועית שהפגינו השחקנים ומאיך שהמשחק התנהל לעומת מצב הליגה בארץ... לפני המשחק הייתי בחרדות לגבי זמן ההגעה לאצטדיון אבל בשביל משחק כדורגל, הספרדים קמים מתרדמת הסיאסטה שלהם ומתקתקים עניינים. לא פשוט להסיע אלפי אוהדים אל האצטדיון בתחבורה הציבורית והושבתם במקומות המסומנים אבל אצל הספרדים זה קל ומהיר ואני מאוד אוהבת את התכונה הזאת של אי בזבוז זמן.
לעומת פראג, בברצלונה חוויתי קניות טובות יותר, מבחינת אופנה ואומנות. אם בארץ אני צריכה להסתפק בסניף אחד של MASSIMO DUTTI , בספרד הסניפים חולשים על כמה קומות ומושכים מבחינת המבחר והמחיר. מה גם שהחזר המע"מ לתיירים הופך את הקניות עבורי לאטרקטיביות ביותר.
האכפתיות של האירופאים בנושא איכות הסביבה מעוררת הערצה: בכל פינת רחוב מוצבים פחים למחזור קרטון, זכוכית, נייר ופלסטיק. בסטארבקס הוצב שלט בקופה שהציג את השאלה האם אנחנו באמת צריכים מפית? ומתחתיו כמה נתונים מדאיגים על צריכת נייר בעולם. כמובן שלא השתמשנו במפיות לאחר מכן. בסופר נאלצנו לקנות שקיות מתכלות למצרכים כי שם אין חלוקה בחינם כמו בארץ.
בספרד ניסיתי פאייה חמצמצה בצבע שחור(!) שהכילה את כל הטוב בפירות ים וגרמה לי להיזכר שיש בג'ירף מנת איטריות דומה ומומלצת. הפרה הנמוכה מאוד פופולארית וכמעט לא היה ניתן להשיג כריך "פשוט" של גבינה וירקות. מהבחינה הזאת, זה היה נורא שכן אני מעדיפה את הפרה שלי מעורבת בשחור ולבן.
המשך על פראג בפוסט הבא.
פרה נמוכה... מעולה!
השבמחקפרה נמוכה... גניבה ספרותית פושעת!
השבמחק