לכבוד הוולנטיין שמתקרב

התחשק לי לקנות לגבר שלי מתנה. הגבר רצה שעון. וואו איזה אתגר. לא יכול היה לבקש ממני משהו קל כמו מעיל עור או ג'ינס האגואיסט הזה?! חיפשתי, שוטטתי, נדדתי ברשת עד שבמהלך ביקור מקרי בשנקין הבחנתי בחנות סגנון הפנינג רק למבוגרים ומחלון הראווה קרצו לי שעונים לגברים, נצנצו לי בלינג בלינג בעיניים ונכנסתי. שם נחשפתי למותג שעונים יפני בשם NOOKA. לגבר שלומד לשני תארים במקביל בטכניון (הנדסת חשמל ופיזיקה{הפיזיקה בשביל הכיף}) מגיע שעון ייחודי, כזה שכל החננים בטכניון יתלהבו ממנו.

ממבט ראשון השעון נראה מפחיד, כזה שמצריך דוקטורט בשביל להבין את השעה אבל הפואנטה היא לספור את הקווים או את הנקודות. יש גם סטופר, שעון מעורר ותאריכון, משוכלל בקלאסה.



הגבר קיבל את השעון הימני מהשורה התחתונה. ככה יעשה לגבר שהג'ינג'ית מרגישה ממוזלת במחיצתו.

  המחיר בארץ לא זול ובאי.ביי לא מצאתי הבדל משמעותי במחיר. מוטב להוסיף כמה עשרות שקלים במקרה הזה כדי לקבל אחריות ושובר החלפה. קניית השעון נעשתה לפני החודש ללא קניות שהצבתי לעצמי.

בסוף השבוע האחרון יצאנו אני והגבר לסינמה סיטי לצפות בסרט של קלינט איסטווד: מכאן והלאה. הסרט עוסק במוות ובעולם הבא, הוא מרגש ועצוב ובהחלט לא תרם להעלאת המורל שלי שסובל מדיכוי נשמתי הקניינית לאור הכרזתי על חודש ללא קניות. כרגע לפחות אני לא נהנית מהמצב. עברו 6 ימים מאז תחילת החודש ואני כבר לא מתכננת מפגשים עם חברות באיזור הקניון. לשים את עצמי במצב של פיתוי יעשה לי עוד יותר רע אז במקום קניות...אנחנו אוכלות עוגות.
יש לי חשק אדיר למתוקים כרגע ואני מרגישה חסרת אנרגיה. בננה לא תועיל כאן, אני צריכה לשנות גישה ומהר. עדכון נוסף יגיע בקרוב.

את החצאית קניתי במחיר אפסי בחנות ויצ"ו (כן, גם אני נשאבתי לטרנד של חנויות יד שנייה). תמיד רציתי חצאית סקוטית משובצת. במקור היא היתה באורך שבע שמיניות וקיצרתי אותה לחצאית מיני. תוסיפו לזה גזרה גבוהה ותקבלו את שיא המודה. אני די מרוצה ממנה.

הלן קלר פעם אמרה שבזמן שהכל מאכזבים אותך, תמיד ישאר לך הדובי. כמה שהיא צדקה. חיבוק דב זה תמיד מעודד ולי יש רומן סוער עם דב אחד בשם פו. הקמתי אוסף מיוחד מכל הבא ליד עם דמותו. יש לי 3 בובות פרווה ענקיות בחדר שקיבלתי מחברים במהלך השנים ומדף עם עשרות בובות של פו בכל מיני מצבים. לאחרונה מצאתי ספר של פו הדב שהודפס בארץ במהדורה שניה בשנת 1971! הספר במצב מעולה והעברית שם היא עברית של פעם:

המצחיק הוא שרק בגיל עשרים נחשפתי לספר הילדים כשידיד טוב שמע שמעולם לא קראתי את עלילות פו הדב וחבריו וקנה לי את הספר. לפני כשנה התפרסמה בהארץ כתבה על ספר המשך לפו הדב שעומד להיכתב ובמקום כריסטופר רובין חברו הטוב של פו תככב דמות של ילדה ג'ינג'ית. למרות שאני ג'ינג'ית שצריכה לתמוך בחברות החדשה של פו והג'ינג'ית האחרת אני חושבת שכל המשך לספר הקלאסיקה רק יהרוס את האווירה הקסומה שא. א. מילן מצליח להעביר בספרו.

הנה כך הלכו להם יחדיו. אבל בכל אשר ילכו ובכל אשר ימצא אותם בדרכם, במקום ההוא הקסום ברומו של יער תמיד משחקים יהיו ילד קטן ודובו.

וולנטיין בפתח, איך אתם חוגגים אם בכלל?
צ'או