יום שבת, 28 במאי 2011

ההתחלה שבהתמודדות עם השינוי החדש


שמחתי לקבל המון תגובות אוהדות לגבי הפוסט הקודם שהציג את האג'נדה החדשה שלי. זה מעודד אותי ומסתבר שמעודד גם אחרות להוביל שינוי כלכלי בחייהן. לכבוד הוא לי שקוראות מקבלות השראה ממעשיי ומנסות גם הן להתמודד עם נושא מאתגר בחייהן.

 לא תמיד הכל ורוד בפגרת הקניות שלי- יש גם רגעי שפל.  אני נעשית עצובה כאשר אני רואה משהו יפה בחלון ראווה ויודעת שאי אפשר כרגע לקנות אותו או ביום המשכורת שנשארת שלמה ואף נתח ממנה לא מוקדש לבזבוזים. הנחמה היחידה באותם רגעים היא שבעוד פחות מחודשיים יחול יום הולדתי וכולי תקווה שאקבל מתנות יפות שיפיגו את הבדידות הקניינית שמקננת בליבי.

בחודש הראשון לפגרת קניות גיליתי את עולם ההגרלות בפייסבוק. אמרתי שאם אי אפשר לקנות, לפחות אנסה לזכות בפרסים שווים ובפייסבוק לא חסר מבצעים, מה גם שזה די נחמד באופן כללי להתחרות. בדף של דניאלה להבי עשו פעילות ש100 הבנות הראשונות שמתקתקות 100 לבבות (תקתוק לב שקול ללחיצת לייק)  זוכות ללא הגרלה בתיק דניאלה להבי לבחירתן. יומיים ישבתי על המחשב, תקתקתי לאחרות עד שהשגתי מהן 100 לבבות ובהתאם לחוקים זכיתי בתיק ללא הגרלה. הדגם שבחרתי הוא תיק סל בצבע ירוק כהה במהדורה מוגבלת לציון 20 שנה לרשת. מגיע עם תווית שכתוב עליה ICONIC – מיוחד אף יותר בעיניי. שווי התיק- 1390 שקלים.


אני אוהבת תיקי עור צבעוניים, בחו"ל הם מאוד נפוצים ובארץ מעצבים מעדיפים להתמקד בצבע שחור או חום, קאמל כשממש רוצים להתפרע. כששאלתי באיזשהו מפגש מעצבת תיקים מצליחה למה היא לא מייצרת תיקים ורודים (כמו המארקי שלי), עינייה נפתחו ומהתדהמה יכלה רק למלמל לי שאין דרישה לצבעים כאלו מצד לקוחותיה. נורא משעמם לי פה (מבחינת צבעים, לא עיצובים)....
תיק בצבע ירוק? מרענן המלתחה הרשמי החדש.
הבו לי אותו, מהר ככל האפשר, למען בריאותי הנפשית- כבר מלא זמן לא קניתי משהו...







עליונית: אליז, חולצה: סיגל דקל, מכנס: ג'ינג'ית, נעליים: ALL BLACK.


מילה קטנה על תחרויות בפייסבוק: אני מעדיפה להשתתף בתחרויות שמתבססות על החלטות חבר שופטים ולא על כמות הלייקים שהמשתתפים משיגים. לייקים אפשר לזייף וברוב המקרים מדובר בתחרות פופולאריות ולא דווקא ב- MAY THE BEST MAN WIN...

שבוע טוב! 

5 תגובות:

  1. תתחדשי על התיק! איזה כיף זה לזכות בדברים שווים..
    אהבתי את הצבע, בהחלט מוצלח.

    השבמחק
  2. את יודעת שאם את רוצה לקנות משהו את יכולה. אפשר לאזן בין לא לקנות בכלל לבין "ייאי! קניתי את כל הקניון!". את פשוט החלטת על לעבור מקיצוניות אחת לקיצוניות שנייה. לא בטוחה שזה המצב האופטימלי. אם את חושבת על משהו שראית יותר משבוע, כנראה שאת ממש רוצה אותו ותשתמשי בו ולכן לגיטימי לקנות אותו. משכורת זה גם בשביל דברים כאלו. אבל, ממממ, כל אחד ואיך שמתאים לו וכו'.

    השבמחק
  3. שרונה- אני ממש אוהבת את התיק רק בגלל הצבע. הוא די נדיר במחוזות ארצינו וחבל שזה כך.

    אור- אסביר לך איך אני רואה את המצב: כדי להבין את הקיצוניות הראשונה צריך לעבור לחיות במצב של הקיצוניות השנייה. רק ככה אוכל למצוא את האיזון באמצע של שני המצבים. בינתיים טוב לי ככה.

    השבמחק
  4. תמר, את באמת מקסימה ומודל להשראה, במיוחד עבורי.
    אני תמיד נמשכתי לעיצוב בכלל ולאופנה בפרט, אסתטיקה היא בהחלט ערך עבורי. אבל, משום מה, בתקופה האחרונה בייחוד לאחר שילדתי הדבר יצא מכלל פרופורציה, והפכתי לרוכשת ללא הכרה מכל הבא ליד. הפכתי ממש לחלשת אופי, אני מרגישה שכל הזמן אני נכנעת ליצר הקניות וכי יציאה מהבית שאינה מלווה ברכישה כלשהי, אינה מהנה עבורי. בעקבותייך ניסיתי לפני כחודשלהתחיל בדיאטת קניות, אולם ללא הועיל. אני נופלת בכל פעם, כמו מכורה. ממש כך. רציתי לשאול אותך, עד לאן מגיע עניין הללא קניות הזה? משהו את בכל זאת קונה, לא? היכן שמת את הגבול? מאוד מסקרן אותי. האם את אוכלת בחוץ? האם הגבלת את עצמך רק לאי קניית בגדים, נעליים ואיפור?

    השבמחק
  5. אנונימית יקרה,
    ניסיתי להפסיק או לצמצמם לקנות בעבר אבל עד שלא הבנתי בראש שהגיע הזמן לשנות גישה לא הצלחתי לעמוד בהחלטה שלי. הצלחתי להפתיע את עצמי- טוב לי ככה ואני לומדת דברים חדשים על עצמי.

    לשאלתך אני כן אוכלת בחוץ מדי פעם והולכת לסרטים וכו' אבל זה פעם ב... אני משתדלת להעסיק את עצמי בדברים אחרים ולא חושבת על זה יותר מדי.
    עצה ממני- תשאלי את עצמך למה את חייבת לקנות כדי להנות? כשתדעי את התשובה תדעי איך להתמודד עם המצב של "ההתמכרות".
    בהצלחה

    השבמחק