יום רביעי, 2 בינואר 2013

קחי לך זמן הכאב הזה יעבור אני נשבעת לך

גל של סיכומי שנה מככב עכשיו בבלוגים השונים. אני אישית לא אוהבת לסכם דברים. חושבת שלפעמים "סיכומים" כאלו לא משקפים באופן מהימן את הלך הדברים שהיה. על שנת 2012 אני יכולה להגיד דבר אחד: לא אהבתי את האתגרים שהיא זימנה לי. שלא תבינו אותי לא נכון, התפכחתי בעל כורחי דרך התמודדות מול סטירת לחי מצלצלת, החכמתי, למדתי על עצמי המון בנושאים מסוימים ויחד עם זאת, עדיין רועדת כשנזכרת במכות מצרים שנפלו עלי השנה.
בקיצור, השנה לא מסכמת כלום, רוצה להסתכל על העתיד ולקוות שיהיה יותר טוב. הרבה יותר טוב. 

בפעם האחרונה שעשיתי החלטות לכבוד השנה החדשה, זה היה בפברואר 2011 כשהתחלתי בדרך קיצונית: דיאטת ללא קניות שנמשכה מעל הציפיות שלי (חודש מהוסס הפך לשנה מאירת נפש) ועשתה לי רק טוב:
הפתעתי את עצמי והחזקתי מעמד, תיקנתי עוולות ושיניתי את דרכיי. אושר טהור וגאווה. 
http://katomania.blogspot.co.il/2011/07/blog-post_19.html

השנה רוצה להתמקד בכיבוש פחדים כמו:
פחד משתק של לדבר מול קהל.
פחד שאולי אני לא מספיק _________  (השלימי כראות עינייך) בעיני עצמי. 
אבל לא רק פחדים. השנה רוצה לשחרר את העבר:
להבין שמה שהיה בעבר נגמר ועבר: 
לשחרר את המחשבות על אנשים אהובים שבחרו לצאת על דעת עצמם מהחיים שלי ולהשאיר אותי שבורת לב. 
לא אתן להם עוד כח להשפיע עלי. שהם יחיו עם תוצאות מעשיהם. אני הייתי "בסדר" ולכן אין לי סיבות להאשים את עצמי. יודעת שהמצב לא יוכל לחזור לעולם לקדמותו ואין לי רצון לחזור להיות בקשר איתם. רק מתגעגעת ותו לא...

כדי להישאר מפוקסת על הדברים שרוצה להתמודד איתם השנה, הכנתי רשימת מטרות ויומן. 
ברוך השם יש לי 7 מטרות נשגבות (תודה להדס שהובילה אותי אל השביעית). 
כל יום אכתוב ביומן מה עשיתי כדי להשתפר במטרות שלי ואתן לעצמי ציון על סמך דרך ההתמודדות שלי. 

חייבת להרחיק אנשים לא מתאימים, לשחרר רגשות שליליים, להשלים עם מצבים מסוימים.
כמו אוויר לנשימה, חייבת שיהיה לי טוב ונוח בחיי מאשר למלא צרכים של אחרים.
לא הייתי מגיעה למחשבות על שינוי בחיי לולא קורות שנת 2012 ובדרך מסוימת טוב שהייתה. חושבת על עצמי ועל מה שיהיה טוב לי.
מתוך "סוף לסיפור":
שום הפתעות אין בסיפור 
שוב הדמעות על האיפור 
החגיגה נגמרת 
המסכה נושרת 
ושוב הדמעות על האיפור 
והחיוך שעוד תפור 
נפרם משפתותיך 
נפרד כבר מעליך 
וסוף לסיפור. 
 
יש יומן. יש עט מעוצבת (ורודה עם נקודות לבנות) ויש אמונה. 
מעניין מה הפעם השינוי ילמד אותי. 

החל מאתמול יצאתי לדרך...
תיכף אשוב.




3 תגובות:

  1. Wow קראתי והתרגשתי.
    המכות שנחתו עלייך השנה היו באמת מכות מצרים וההתמודדות שלך והיכולת עדיין לתת לאחרים לא מפסיקות להדהים אותי.
    יאללה תמרי בואי נשחרר ונלמד לצאת לדרך בדילוגים ושמחה ושמי שבוחר לברוח ולשים מכשולים שישאר מאחור.
    ומתישהו תספרי לי מה ה7 אם את רוצה (כל עוד השביעית היא לא להפסיק להיות חברה שלי)
    אוהבת אותך
    הדס

    השבמחק
  2. ואו, ממש נגעת לליבי, הייתי במצב שלך ממש לפני כמה שנים. החדשות הטובות הן שמההכרה באה הרפואה... זה לא שאני לא ממשיכה לעבוד על זה, זה פשוט נהיה יותר קל.
    שנה טובה

    השבמחק
  3. הייתי במצבך לפני שנים. היו שראו בי כותל הדמעות וטרחו לשפוך בפני כל עוולת עולם ומרמור אפשרי. באיזשהו שלב הרגשתי שזה כבר מעל לכוחותי, מושך אותי למטה, אז החלטתי לחתוך. בחרתי עם מי אני רוצה להמשיך להיות ואת מי אני מנתקת מחיי. ומאז הוקל לי. נכון שקשה אם אלו אנשים שאת אוהבת או מעריכה, אבל את קודמת לכל. עם השנים והנסיון באים הבגרות וההכרה שלך יש שליטה על חייך ואת הקובעת. אז אל תתני לאף אחד למרמר אותך ותעשי רק מה שאת אוהבת, כדברי השיר הידוע. לאט לאט תגלי שזה מקל ונעים ונעשה יותר נוח. תישארי עם מי שבאמת עושה לך טוב וגם תרגישי טוב עם זה.
    מאחלת לך רק טוב ותמשיכי בדרכך היפה, תעלי ותשגשגי ותצליחי במה שאת רוצה, כי מגיע לך.
    נשיקות ושנה טובה♥

    השבמחק