יום שני, 27 ביוני 2016

פליאולית וג'ינג'ית נכנסו למסעדה-המלצה חמה-



זה התחיל כששמעתי מכל מיני מקורות המלצות מפרגנות על מסעדה בראשון לציון בשם "המסעדה". מסעדה שהמנות בה מתומחרות עד 30 שקלים. הקונספט הזה מוכר לי. כבר אכלתי במסעדות דומות בתל אביב ולא כל כך נהניתי. הפעם הייתי מסוקרנת כי ההמלצות היו די נלהבות.

קבענו בראשון לציון אבל ברגע האחרון גילינו שפתחו סניף בתל אביב, ברחוב הארבעה ונפגשנו קרוב לבית. בדיעבד חבל שלא דבקנו בתוכנית המקורית כי ביליתי 45 דקות בחיפוש חניה בשרונה. מזל שזה היה הדבר המעצבן היחיד שקרה לי באותו ערב.

ישבנו בספה מול הבר כשבתקרה נברשת מנצנצת ומעליה ציור בסגנון הקפלה הסיסטינית.
כשמנה ראשונה מתומחרת ב-15 שקלים, לא נזמין כיד המלך?! הובאו לשולחן:
בטטה נחה על מרקם של לבנה
חתיכות ארטישוק בעיצוב אמנותי
שיפודי חלומי- כשאני האחראית הבלעדית על מבצע חיסול
קרפצ'יו בקר עם צלפים
חציל בלאדי עם טחינה, עגבניות, גרגרי חומוס ונגיעות צנונית.







אני אף פעם לא אומרת לא לגבינת חלומי בציפוי פירורים. לא יודעת אם יש בעולם חלומי לא טעים כי בשבילי זה תמיד מעדן.
ההפתעה המרכזית בשולחן התגלתה בקרפצ'יו ובחציל בלאדי. שתי מנות שמככבות אצלי בארוחות משפחתיות ואני לא נוגעת בהן. תכירו אותי- בולגרייה שלא אוהבת חצילים. בת הלוויה הזמינה וטעמתי. המנות מתובלות כראוי ונהניתי ולקחתי ביס ועוד ביס, במיוחד מהחציל.

את התפריט של המנות העיקריות כבר קראתי בחצי רגש. הוא הציע הכל מהכל, לכל טעם ואורח חיים, "הבעיה" הייתה שהמנות גדולות ומקום בבטן אין.  אחרי התלבטות על הצעות מפתות, כמעט ובחרתי במטבח הסיני ובסוף הזמנו נשנושים בקטנה. המלווה הרשמית הזמינה חזה עוף (היא מהפליאו) וצ'יפס ואני פיש&צ'יפס.



בגזרת הקינוחים דגמתי עוגת גבינה בהמלצתו של המלצר. בחירה מעולה לכל הדעות.




אני חייבת לציין שהביקור תאם להמלצות שקיבלתי על המסעדה. חוויה מתקנת לכל המסעדות שמבטיחות מנות זולות אך לא מתחייבות לאיכות המזון. הסטנדרט גבוה, האוכל היה טרי, נקי וטעים. בהחלט מתכוונת לחזור, רק כשבפעם הבאה אני מתחילה ישר עם עיקריות או שאני מזמינה רק ראשונות. 

*המסעדה. הארבעה 18 תל אביב.

ועד לפוסט הבא אתן מוזמנות לבקרני בפייסבוק או באינסטגרם!  

תגובה 1: