יום שישי, 13 באוגוסט 2010

חזרתי

שלום!!
יותר משבועיים עברו מאז הפעם האחרונה שכתבתי כאן. תירוצים למעשה הלא הגיוני הזה יש לי בשפע: התחלתי לעבוד במשרה מלאה, הרגשתי לא טוב, קיבלתי המון מטלות באימון קואצ'ינג שאני עוברת ואחי חזר מהטיול שלו אחרי שמונה חודשים שלא התראינו. התגעגעתי לבלוג ושמחתי לראות שגם אתם!

סופסוף הוזמנתי לאירוע - השקת קולקציית החורף של נעלי ניין ווסט. את הפרזנטציה העבירה סנדרה רינגלר שאני מאוד אוהבת. זאת היתה פרזנטציה מושלמת מכל הבחינות: אוכל טוב, מקום משגע, חברה טובה (שרונה) ו...מלא נעליים יפות סביבי. לאן שלא הסתכלתי היו נעליים ועוד נעליים. כל זוג שבה את ליבי יותר מהשני. הכל היה מדהים ומסנוור. הגעתי לגן עדן ממוזג.

הקולקצייה החדשה כוללת הכל מהכל: עורות צבעוניים, הדפסים, חורים, בדי יוטה ואריג, עור לכה והפוך (ג'מס), תכשיטים, ניטים, אבנים, שילובי צבעים.
הנה כמה מהדגמים שהכי אהבתי:



ליומיום:


 


המראה הצבאי: שימו לב לסוליית הטרקטור ולעקב הדק, לרצועות שהן בעצם דרגות, לשילוב בין החומרים.
זוהי לדעתי הנעל המתוחכמת של כל הקולקציה.


מגפון שחור מעוטר ברשרת זהב:

ליומיום, לעבודה, לשעות הפנאי. בהחלט נעל שימושית שתתאים לכל אאוטפיט:

הנעל הזאת הזכירה לאחת את הנעליים שאימה קנתה לה באייטיז. המישהי הופתעה כששמעה שאני בכלל גדלתי על נעלי לקה.


נעל מתוכשטת ועדינה:

עיצוב גברי עם טוויסט נשי של לקה:
עוד לא נמאס לי מתחרה:


בלינג בלינג לנצח:

וזו הנעל שהכי הכי אהבתי:  התמונה לא מיטיבה איתה- במציאות הנעל מיוחדת פי כמה.


הייחודיות של נעלי ניין ווסט מתבטאת בזיהוי טרנדים וישומם על נעלים. בכל נעל מושקעת מחשבה וכל פרט קטן מלוטש עד תום. עיצוב הנעליים בהחלט הולך עד הסוף ואולי מהסיבה הזאת, החברה השתרשה יפה בארץ.

חלק קטן מהדגמים הגיע כבר לחנויות ובהחלט יש למה לחכות.

להתראות בקרוב מאוד,
תמר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה