WRANGLER

כשסיפרתי כדרך אגב לידיד שהייתי בתצוגת אופנה של מותג הדנים האמריקני רנגלר, חטפתי צעקות מרמור של איך לא הזמנת אותי להצטרף אלייך....אז מכיוון שאני לא "אטומת לב" לגמרי, אשתף אתכן ברשמים. התצוגה הפתיעה, כוונה לקהל צעיר בנפשו וייצגה את ארה"ב בכבוד.
הקולקצייה שהוצגה בפניי נקראת WORN ACROSS AMERICA ולוקחת את הלקוחות ביחד עם הג'ינסים למסע ברחבי ארה"ב. הקונספט מבוסס על ג'ינסים שנשחקו במהלך המסע ולכן הם דהויים עם שפשופים, טלאים וקרעים.  אם בניו יורק הג'ינס חדש, ביוטה הקרעים הולכים ומתפתחים ובלוס אנג'לס- בלוי וחיוור. סוף הדרך.
הקולקצייה די קז'ואלית והגזרות נראות נוחות.  מה בקולקציה? ג'ינס במגוון גוונים, שורטס, ג'קטים, טוניקת משבצות מחמיאה, חגורות מאיטליה, תיקי קנבס..

עם רכב האספנים הזה הגיעו הדוגמנים לתצוגה:

אהבתי את הגזרה הסופר סלים גבוהה:

השימוש בבנדנה סביב הצוואר:

קולקציה נוספת שיש לרנגלר היא STUNT שיצאה במסר WE ARE ANIMALS.  החיים בכרך וההתפתחות הטכנולוגית התמידית מחייבים אותנו לפתח אינסטינקטים כשל חיות כדי לשרוד. הפעלולנים מצולמים במצבים מפחידים- נפילה, שריפה, פיצוצים והתוצאה מהפנטת. מדהים איך כל תמונה לוכדת את הרגע.  טיזר:

רוצים עוד? ממליצה להיכנס לקישור.

למכירה שלי בשישי הבא: לחצו כאן

LET'S SWING BABY

יום חמישי יצאתי עם הגבר לנשף ברוח שנות ה-30 של המאה הקודמת בבית העיר.

מיטב צעירי העיר לבושים במיטב התחפושות רקדו סווינג לצלילי להקה טובה. בחורות השקיעו באביזרים, בתסרוקות...חבל שזה רק פעם בשנה. לא שיערתי שרוח הסווינג עדיין פועמת אבל הנשף עשה לי חשק ואני מתכוונת להצטרף לשיעורי ריקוד. כבר כמה שנים לא יצא לי לחגוג פורים כזה שמח. 

במופע האומנותי, לוליינית/רקדנית במופע חושני

למחרת בצהריים הלכתי למסיבת רחוב בתל אביב. היה חם ולכן התחפשתי קליל ברוח שנות ה-60. תחפושות יצירתיות שראיתי: הכובען המטורף, המספריים של אדוארד, מריו מסופר מריו ודארת' ויידר. פגשתי חברים מכל מחזור אפשרי בחיי, מוזיקה רועשת, חום, דוחק... צמר גפן מתוק אחד, ארטיק ומיציתי את המסיבה די מהר. בדרכי החוצה ראיתי גבר עם טי שירט שעליה היה מודפס: "בשביל זה התעוררתי?" וזאת בדיוק השאלה ששאלתי את עצמי באותו רגע! 

מסקנה- שורת מחץ של חולצה טפשית יכולה לשמש כהורוסקופ מוצלח.

עדכון לגבי המכירה שלי- תתקיים בתאריך ראשון לאפריל, יום שישי בשעות הצהריים.  פרטים נוספים בקרוב.

תנו לחיות לחיות ולהתחפש

נו איך אתם חוגגים בפורים? ביומיים האחרונים אני בין מסיבות ל..אוכל טוב.

אומרים עליהם שהם החברים הכי טובים של האדם ולכן אני מקדישה להם את הפוסט הנוכחי.  ברגע שיתאפשר לי להיות בעלים של כלב, אני בטוחה ששמו יהיה כשם של מעצב על ושגם הוא יתחפש בפורים. כן, גם אני "מתעללת" בפוטנציה. אני לא מסוגלת לעמוד בפני כלבים. הם הקריפטוניינט שלי.

אמיתי או לא? נכנס לפוסט רק מחמת הספק.

פורים שמח!

חם חם חם.. מתקרב

תוצאת ההגרלה של התיק דמוי שאנל היתה אמורה להתפרסם אתמול אך מסיבות שונות אני נאלצת לדחות אותה קצת. בינתיים עדיין אפשר להירשם...

פורים מתקרב והשנה החלטתי לא להשכיר תחפושת כמו שנים קודמות. אני מעדיפה להשכיר תחפושת "כמו באגדות" מאשר לקנות אחת מוכרת יחסית. יש לי כמה רעיונות טובים לתחפושות ואני מוזמנת לאירועים "איכותיים" אז אני משקיעה. בכללי, אני די אוהבת את האווירה של פורים, לקבל משלוח מנות, לראות את כל החברים מחופשים. פורים בשבילי זה הסיפתח של פסח, ההכנה לכיף גדול של חג אהוב נוסף.

הגיע הזמן למדור המלשינה שהמון זמן לא פורסם כאן. המלשינה- כי דברים טובים לא שומרים בלב. הפעם אני ממליצה על בחור בשם מני שהקים חברת טיולים ופעילויות פנאי לכל דורש, הכל נעשה בהתנדבות ובאהבה.  לסוף שבוע באילת במחיר מוזל ביותר, עם לו"ז מלא בכל טוב נבצר ממני להגיע אבל כן יצאתי לכמה טיולים עם "טיולים לאגדות" ומאוד נהניתי. החברה שמגיעה לאירועים הללו מאוד איכותית וכבר שמעתי שנוצר לו זוג חדש.  "טיולים ואגדות" מציעים סדנאות צילום, היכרויות ותזונה, פיקניקים, נופשונים. הכל בחינם או במחיר מצחיק. לאתר  כדאי להירשם לניוזלטר ולקבל כל שבוע את הפעילויות המוצעות.

ביום שישי ה 15/4/2011 החל מהשעה 8:30 יתקיים בפארק הירקון אירוע "רוכבים בקול" של ארגון "בקול" שתומך בלקויי שמיעה להשתלב בחברה. כל ההכנסות מהאירוע קודש לעזרה לסטודנטים לקויי שמיעה בלימודים ולהשתלבותם בשוק העבודה בצורה קלה ופשוטה. מה מתוכנן? מסלולי אופניים, הפנינג למשפחה... פרטים נוספים
 

תודה לקרן על התמונות. באופן יפה הזום מתקרב אלי בהדרגה עם כל תמונה.. בשוק האקססוריז האחרון גיליתי חבק שמתלבש על הצעיף ואפשר ליצור איתו המון צורות ו..הצעיף ישאר בדיוק איך שאני רוצה. עם הזמן אני משתכללת ומוצאת דרכים איך לא להיראות כמו דיילת שירות אבל אני מודה שככה אפשר להיראות כלא מתאמצים.

אז למה אתן מתחפשות בפורים?

אישה אישה אישה

הגרלה הגרלה הגרלה


בסוף השבוע האחרון הגבר הזמין אותי לצימר בהפתעה.

נהניתי מהאוכל במסעדות שף שביקרנו, מהצימר ו..מהחברה כמובן.

 קפצנו לטיול במבצר באיזור נהריה, מזג האוויר הפתיע- השמש הפגינה נוכחות אבל הרוחות הפכו את החום לבלתי מורגש.  ציפיתי לראות יותר ירוק בעיניים כי ירד קצת גשם בשבועות האחרונים אבל אולי עד פסח בטיול הבא המצב ישתפר.

היום מציינים את יום האישה הבינלאומי- קודם כל אאחל יום אישה שמח לקוראות שלי.
לא קיבלתי הצעות לבזבוז צרכני מסיבי כמו שתמיד קורה בסילבסטר ובוולנטיין. להפתעתי מסעדות ת"א לא הציעו תפריט במיוחד למאורע ולא התקיימו מבצעי מכירות יעודיים לנשים. ביני לבין לעצמי עוד לא החלטתי אם ציון היום הזה מועיל או מזיק לנו. רוב הכתבות שקראתי היום בעיתונים דווקא הדגישו את מעמדן הירוד של הנשים בעולם הגברי ו"השביתו שמחה" מאשר מנו את הישגינו במהלך השנים. אפילו כשניסיתי לעורר עניין בעבודה, זכיתי לתגובות אדישות מצד הקולגות שלי.

לפני כמה שבועות נתקלתי ברעיון מהפכני בשם "עיר ידידותית" בעיתון "לאישה".
מה זאת אומרת? עיר שתתוכנן לפי הצרכים של הנשים.
מאפייניה:
עירייה שמאפשרת לנשים להביע את דעתן על תהליכים עירוניים ולהציג את רצונן, עירייה שממנה נשים לתפקידי מפתח, עיר שמאירה סמטאות אפלות (כי כל רחש של חתול רחוב מקפיץ אותנו), בונה מדרכות שרחבות ונמוכות מספיק למעבר עם עגלות ולמשחקי ילדים, עיר שדואגת ליום לימודים ארוך בבית הספר והגנים, שחושפת נשים לאירועי תרבות, פרוייקטים והדרכות שמטרתם להעצים ולטפח את נפשן. עיר ידידותית לנשים שדואגת למקומות תעסוקה שמתאימים לנשים ולמספיק מעונות יום באיזור עבודתן.
נשמע טוב. נכון? זהו נושא שתופס תאוצה ברחבי העולם. בסיאול שבדרם קוריאה הגדילו לעשות וסתמו את הסדקים במדרכות כדי שנשים יוכלו להלך על עקבים מבלי להסתכן. בארה"ב יש תחרות שנתית בטקסס וערים רבות משתתפות בה כדי לזכות בתואר הנכסף של עיר ידידותית.
"בעיר שכזאת נשים לא חייבות להסיע לכל מקום ולא מוכרחות לקצר את מספר שעות העבודה מחוץ לבית, להאט את הקידום ולהרוויח פחות". ענת מרדכי- well done. מחשבות על עתיד ידידותי כזה ליוו היום את יום האישה הפרטי שלי.

אם אתן מתעקשות לדעת איך "חגגתי" היום: קערת צזיקי עם קוביות גזר ומלפפון שנאכלה בכיף בליווי מקלות גרסיני עם קצח. גם ביום האישה לא פוסחים על חישוב קלוריות..

בשורה התחתונה, אינני צריכה יום בשנה שיוקדש לנשיות. אני תמיד אישה. בכל רמ"ח איבריי. לטוב ולרע.

חודש ושבוע בגמילת קניות

והשעון ממשיך לרוץ קדימה.
השבוע חל משברון קל בחיי הגמילה החדשים שלי. זה קרה לאחר קבלת המשכורת כשהבנתי איזה יופי של סכום כסף אפשר לחסוך כשלא מוציאים אותו...על משהו ובאותה נשימה התחשק לי להיכנס לאי.ביי לחפש מציאות. מנקודת המבט שלי כרגע להפסיק לקנות זה כמו להפסיק לעשן. פתאום יש לי חיבה עזה למתוקים ואני בעיקר עצבנית ברגעי החולשה/ משבר שלי. התנהגות של ג'ינג'ית עצבנית משולה לשור זועם באותם רגעים.

אני לא חושבת שאי פעם הצלחתי במשך תקופה כזו ארוכה לא לצאת למסע שופינג. תמיד אמרתי לעצמי שחודש הבא אני אקנה פחות כי החודש בזבזתי מלא אבל אף פעם לא עמדתי במילה שלי. . תמיד נשברתי אחרי שבוע. עד עכשיו.

לפני שבועיים ביקשתי את שיתוף הפעולה שלכן לגבי מענה על שאלון שישקף את הרגלי הקניות שלכן. 33 קוראות נענו לבקשתי, כל אחת מהן הציגה בפניי פרספקטיבה שונה על יחסן לשופינג ומזה למדתי המון.

בשאלה הראשונה שאלתי האם יש מועד מיוחד בו אתן קונות, כצפוי הרוב ענו שהתקף קניות מגיע בעקבות מצב רוח ירוד ואחרי יום רע. מיעוט ענו שהן משתמשות בקניות כפרס על "התנהגות טובה" כמו הצלחה על ירידה במשקל. מה עוד יכול לגרום לכן לסשן בזבוזיישן? יום קניות מרוכז בחו"ל וסיילים.
רובן המוחלט של המשתתפות הודו שהן קונות בשוגג, באימפולסיביות. אחת סיפרה שבספטמבר קנתה ב800 שקלים בזארה כי זה היה מקולקציית החורף שרק נכנסה לחנות ועוררה בה רגשות של כיף-הקור-בדרך-ואפשר להתכרבל-ולהתפנק אבל היא לא באמת הייתה צריכה את הפריטים.
ומה עם הבגדים שקניתן מתוך היסחפות של רגע? לפי תשובותיכן, רוב הגחמות שלכן שוכבות עד עצם היום הזה בארון. מדוע לא לתרום אותם למי שצריך או לפחות לנסות להחליף אותם במסיבת החלפות או באתר ההחלפות?
אף אחת מהמשתתפות לא השתמשה בתקנות החזרות מוצרים החדשות ולדעתי שימוש בהן היה מונע את המצב שקניתן משהו והוא שוכב בארון.

להלן תקנות ביטול עסקה לגבי מוצרים ששווים מעל 50 שקלים:
שעונים ניתן להחזיר תוך 14 ימים, ביגוד והנעלה – תוך יומיים (כל עוד התווית המקורית עדיין מצויה על הבגד). כך גם לגבי תכשיטים שמחירם אינו עולה על 3000 ₪.
לא ניתנים להחזרה: הלבשה תחתונה ובגדי ים.
על הצרכן להחזיר את המוצר לעסק ממנו הוא נקנה מבלי שנפגם ומבלי שנעשה בו שימוש.
אופן החזרת הכספים – על פי אופן התשלום בה השתמש הרוכש. אם שילם במזומן, יקבל כספו במזומן. אם שילם בהמחאה, יקבל את הסכום המזומן או בשיק מזומן, לאחר 5 ימי עסקים. אם שילם באשראי וטרם הגיע מועד החיוב, יעביר המוכר הנחיה שלא לחייב את הרוכש. אם עבר מועד החיוב, ישיב המוכר את הסכום במזומן או יעביר בקשה לחברת האשראי לזכות את חשבונו של הרוכש.
חשוב לדעת, כי למוכר ישנה הזכות לגבות דמי ביטול בעבור ביטול העסקה, בסכום של 5% ממחיר המוצר או 100 שקלים – הנמוך מביניהם.
(לקוח מפורומים של קפה דה מרקר)
לי יצא כבר להשתמש בתקנות, באמת קיבלתי את כספי חזרה אחרי ניכוי של 17 ₪ דמי ביטול העסקה. עדיף לשלם 17 שקלים מאשר להיתקע עם שמלה שהתחרטתי על קנייתה.

אחת הבנות ציינה שהיא מתחרטת על דברים זולים שקנתה כמו טי שירט, קרמים וכו' רק בגלל שהיו זולים. כואב לה יותר לראות 50 שקלים לא מנוצלים לעומת שמלה ב500 שקלים שעליה תחרוש. מסכימה איתך לחלוטין- היקר הוא תמיד הזול.
אתן בהחלט מודעות לתהליך האישי שלכן שגורם לכן לקנות, אתן יודעות להבדיל בין קניה לפי הלך הרגע ולפי הלך המחשבה. בפעם הבאה תחשבו על זה קצת לפני שאתן שולפות את האשראי בקופה. אולי זה מה שימנע בכלל את הצורך בשימוש העתידי בתקנות ביטול העיסקה.
מחר הוא יום האישה הבינלאומי. תעשו משהו שכל מטרתו היא בשביל עצמכן.  מגיע לנו.

הגרלה בבלוג למי שעוד לא נרשמה

wondering

במאק הוציאו סדרת איפור חדשה למכורים (אני אני אני) ולאספנים בדמות wonder woman- גיבורת העל. הפעם למודת ניסיון מר הגעתי בזמן לאירוע ההשקה שהיה פתוח גם לכלל הלקוחות. בפעם הקודמת הגעתי כשעה אחרי השקת הקולקצייה של הנבלים מאגדות דיסני וכמעט ולא נשארו לי מוצרים. הסניף ברמת אביב היה מפוצץ באנשים אך לא נרשמה היסטריה כמו שהייתה בקולקציית הנבלים.

הדוגמנית בדמות הוונדר וומן שמאופרת במוצרי הקולקציה נתנה לי השראה לפורים שמתקרב. בחיים לא חשבתי שצללית כחולה ואודם אדמדם יכולים להתמזג יחד אבל איכשהו זה לא נראה נורא בכלל בתמונה וזה די מחמיא לה.

בין הפייבוריטים שכדאי לבדוק:

ליפסטיק גוון חום ברונזה

גלוס פוקסיה

מסקרה כחולה

מסקרה ירוקה

פודרה מינרלית בגווני שנהב מוזהב/ברונזה/זהב

להיט-חגורת מותניים למברשות בזהב מטאלי תואמת את הופעת הוונדר וומן וכוללת סט מברשות

 -  

מלבד הפייבוריט שאהבתי יש היצע יפה של לקים, סט צלליות וגלוסים. הקולקציה די גדולה ומגוונת. באירוע שמחתי להיתקל באחת הקוראות היותר ותיקות של הבלוג. זו היתה הפתעה נעימה מאוד לפגוש אותך בלייב ולא רק בפייסבוק!

מה שמושך אותי למהדורות המוגבלות של מאק הוא העיצוב. אני נפעמת מההשקעה של עיצוב החנות, האריזות, הסטנד ובחירת הצבעים. חווית הלקוח באה לידי ביטוי בכל תחום בחנות. לא הרבה רשתות הולכות עד הסוף עם הקונספט שלהם ובמאק עושים את זה באופן מחושב, כזה שגם אם אסתובב בחנות חצי שעה לא ארגיש שהעיצוב המוני מדי. כבר כמה דקות אני מהרהרת מה תהיה הקולקציה הבאה, אני בעד סטאר וורס (משחקי כסף, לבן ושחור) או איזו דיוה אופנתית קלאסית כמו אודרי הפבורן (לבן, שחור וחום, אדום).

נדיר שמאק מזמינים בלוגרים ועיתונאים ולכן הופתעתי כשקיבלתי במתנה שני מוצרים מהקולקציה החדשה:

מסקרה כחולה וסומק ורוד!

איזה כיף. תודה! עכשיו נותר לי לתכנן איך אשיג את המסקרה הירוקה. אני כמו כל הנשים, תמיד רוצה את מה שאין.

מי שעוד לא נרשמה להגרלה מוזמנת

סיכום חודש ללא קניות

פברואר נגמר והגיע זמן עדכון לגבי חודש ללא קניות.

אני שמחה להודיע שעמדתי במשימה, לא קניתי כלום! בדיוק כמו שרציתי (למרות שהיו פיתויים) אבל לצערי אני עוד לא במצב בו אני רוצה להיות. אבהיר קצת את דבריי- לפני כמה ימים הסתובבתי בקניון עם חברה והסתנוורתי ממחירי סוף סוף העונה בחנויות. במצב הרגיל שלי, אם הייתי עם הכרטיס אשראי עלי כנראה שהייתי קונה משהו בגלל שזה נורא זול ולאו דווקא מפני שאני באמת צריכה את זה. אני כאמור עוד לא הגעתי למצב שבו אני מאופקת ומתוכננת בקניות ומסיבה זו החלטתי להאריך את תקופת הללא קניות שלי עד להודעה חדשה.

בחודש הזה נדהמתי לראות כמה זמן פנוי נהיה לי פתאום כשלא מחפשים מציאות באי.ביי כל יום.
ערכתי רשימת מלאי של הארון שלי כולל פריטים סתמיים כמו גרביונים ונדהמתי מהכמות שיש לי. המלתחה שלי נפרשת על גבי ארונות בבית וגיליתי המון פריטים חדשים (עם טיקט) ששכחתי שיש לי. אני לא צריכה את כל הכמות האסטרונומית שגיליתי שיש לי ולכן אני מתכננת מכירה בקרוב. מי שתבוא תרוויח.
לפני שנה וחצי קניתי נעלים מנומרות של קלווין קליין. מרוב שהן יפות לא נעלתי אותן כי חששתי שהפרווה תיהרס. אפשר להגיד שהחודש ללא קניות עושה לי רק טוב ומכניס אותי לפרופורציות שכן סוף סוף עשיתי להן בכורה בפרהסיה. 

פוסט נוסף על מסקנותיי מהחודש הראשון ללא קניות יגיע בהמשך מלווה בתשובות שקיבלתי מכן, המתנדבות לשאלון שלי מלפני כמה פוסטים.

בסןף השבוע האחרון הלכתי לראות את ההצגה של עמותת "נא לגעת": "לא על הלחם לבדו". מדובר בהצגה שהשחקנים בה חרשים ועיוורים. אני מאוד חוששת להרוס לכם אם אספר את תוכן ההצגה אז אני אשתוק. אגיד רק שמזמן לא רוגשתי ככה וההצגה מדהימה, מקסימה ומרתקת. חובה חובה לראות. לאחר ההצגה, ישבתי לאכול במסעדה שבמקום שבה אוכלים בחושך, שמה בלקאאוט. פלאפונים ושעונים הושארו בלוקר כדי לא להרוס את החוויה והמלצר הוביל אותי לשולחן שכן לא ראיתי כלום. אפילו לא את הגבר שישב לידי וגם כשניסיתי להעביר את היד מול הפנים- לא ראיתי אותה. באותה מידה יכולתי לעצום את העיניים. החושך עצמו לא הלחיץ אותי אבל המחשבה לאכול משהו ולא לראות אותו גרמה לי למידת מה של חרדה. האוכל טעים, ניסיתי סלמון, ניוקי פיסטוק ונודלס. בחלק מהזמן בכלל אכלתי בידיים כי לא מצאתי את המזלג. ניסיתי למזוג לעצמי מים וחלק נשפך על השולחן. לפחות אני עצמי יצאתי בלי אף כתם. גיליתי שחוש הטעם מתחדד כשלא רואים.

בנא לגעת יש גם הצגה לילדים "נסיך תרנגול"  ובית קפה בשם "קפיש" עם תפריט שמלמד את הסועדים איך להזמין בשפת הסימנים. לרגל פורים מתוכננות סדנאות מעניינות לילדים. המרכז בנמל יפו מספק לחרשים סיבה לקום בבוקר ועוזר להם להיות עצמאים כמה שאפשר. אין תג מחיר שיכול לכמת את ההרגשה הזאת ולכן אשמח אם תתרמו לעמותה בביקור. לסיור באתר והזמנות

סוףסוף תמונות עם גשם. התיק שבתמונה שייך למותג "כיסים". הוא כבר שנתיים אצלי ועדיין נראה כמו חדש אבל זו פעם ראשונה שאני מכניסה אותו לבלוג. הוא בדרך כלל התיק היומיומי שלי לסידורים וכאלה. התיק בצורת תיבה וקוראים לו משום מה "M", יש לו 4 כיסים בביטנה, אחד מכל כיוון והוא מתוכנן בחכמה. העונה נוספו לדגם "M" גם גוונים של אפור שזה הכי נייטרלי שיש ומזלי שאני בהסכם של אי קניות...

בהזדמנות זו אאחל מזל טוב ענקי לשרונה ראובני שחוגגת יום הולדת בתאריך מיוחד שרק יחידי סגולה כמו סבי ז"ל נולדו בו: 29.02 - תאריך שמגיע רק פעם אחת בארבע שנים.

מי שעוד לא נרשמה להגרלה בבלוג זה הזמן...