יום שבת, 28 במאי 2011

ההתחלה שבהתמודדות עם השינוי החדש


שמחתי לקבל המון תגובות אוהדות לגבי הפוסט הקודם שהציג את האג'נדה החדשה שלי. זה מעודד אותי ומסתבר שמעודד גם אחרות להוביל שינוי כלכלי בחייהן. לכבוד הוא לי שקוראות מקבלות השראה ממעשיי ומנסות גם הן להתמודד עם נושא מאתגר בחייהן.

 לא תמיד הכל ורוד בפגרת הקניות שלי- יש גם רגעי שפל.  אני נעשית עצובה כאשר אני רואה משהו יפה בחלון ראווה ויודעת שאי אפשר כרגע לקנות אותו או ביום המשכורת שנשארת שלמה ואף נתח ממנה לא מוקדש לבזבוזים. הנחמה היחידה באותם רגעים היא שבעוד פחות מחודשיים יחול יום הולדתי וכולי תקווה שאקבל מתנות יפות שיפיגו את הבדידות הקניינית שמקננת בליבי.

בחודש הראשון לפגרת קניות גיליתי את עולם ההגרלות בפייסבוק. אמרתי שאם אי אפשר לקנות, לפחות אנסה לזכות בפרסים שווים ובפייסבוק לא חסר מבצעים, מה גם שזה די נחמד באופן כללי להתחרות. בדף של דניאלה להבי עשו פעילות ש100 הבנות הראשונות שמתקתקות 100 לבבות (תקתוק לב שקול ללחיצת לייק)  זוכות ללא הגרלה בתיק דניאלה להבי לבחירתן. יומיים ישבתי על המחשב, תקתקתי לאחרות עד שהשגתי מהן 100 לבבות ובהתאם לחוקים זכיתי בתיק ללא הגרלה. הדגם שבחרתי הוא תיק סל בצבע ירוק כהה במהדורה מוגבלת לציון 20 שנה לרשת. מגיע עם תווית שכתוב עליה ICONIC – מיוחד אף יותר בעיניי. שווי התיק- 1390 שקלים.


אני אוהבת תיקי עור צבעוניים, בחו"ל הם מאוד נפוצים ובארץ מעצבים מעדיפים להתמקד בצבע שחור או חום, קאמל כשממש רוצים להתפרע. כששאלתי באיזשהו מפגש מעצבת תיקים מצליחה למה היא לא מייצרת תיקים ורודים (כמו המארקי שלי), עינייה נפתחו ומהתדהמה יכלה רק למלמל לי שאין דרישה לצבעים כאלו מצד לקוחותיה. נורא משעמם לי פה (מבחינת צבעים, לא עיצובים)....
תיק בצבע ירוק? מרענן המלתחה הרשמי החדש.
הבו לי אותו, מהר ככל האפשר, למען בריאותי הנפשית- כבר מלא זמן לא קניתי משהו...







עליונית: אליז, חולצה: סיגל דקל, מכנס: ג'ינג'ית, נעליים: ALL BLACK.


מילה קטנה על תחרויות בפייסבוק: אני מעדיפה להשתתף בתחרויות שמתבססות על החלטות חבר שופטים ולא על כמות הלייקים שהמשתתפים משיגים. לייקים אפשר לזייף וברוב המקרים מדובר בתחרות פופולאריות ולא דווקא ב- MAY THE BEST MAN WIN...

שבוע טוב! 

יום רביעי, 18 במאי 2011

כל האמת על האג'נדה החדשה שלי



יש לי חוב קטן לפני שאתחיל: אנונימית יקרה- התגובה שלך נגעה לליבי. אנא צרי איתי קשר במייל tamtumm@gmail.com, מבטיחה ששתינו נרוויח מזה.


מבלי שאשים לב (ממש, אני סופרת כל יום שעובר) הגיע השמונה עשר במאי ואני חוגגת שלושה חודשים וחצי ללא קניות. בהתחלה לא ידעתי איך אעבור את החודש הראשון אבל הצלחתי להפתיע את עצמי. לא קונה איפור, לא נעליים, לא בגדים, לא אי.ביי- כלום! כלום! כלום! 

תמיד אהבתי לקנות ולהביע את עצמי באמצעות ההופעה שלי. זה מרגיש טבעי במיוחד כשגרים בבירת האופנה של ישראל, כשהקניון האהוב עלי גר קרוב לידי ושזה כיף עבורי להתלבש.

פרק חדש נפתח בחיי כאשר גיליתי את היתרונות הבולטים שיש לאינטרנט להציע בתחום הקניות: אתר אסוס ואי.ביי. העובדה שאפשר למצוא מותגים במחירים זולים יותר נתנה משמעות לחיי הפשיוניסטה שבי. כשבמחיר שמלה בקסטרו אפשר לקנות שלוש חולצות של קארן מילן כולל משלוח וכל זה מבלי לצאת מהבית- החיים יפים. הריגוש שיש בהשתתפות במכרזים באי.ביי וההתרגשות בלחכות לחבילה- החיים יפים. כשאני מצליחה לזכות במכירה באי.ביי ולקנות שמלת מיסוני, נעלי קלווין קליין, תיק מארק ג'ייקובס, מעיל עור של קארן מילן, חולצה של קריסטיאן לקרואה (הכל מקורי כמובן) בפחות מארבע מאות שקלים לפריט- החיים יפים.

אבל מה עושים כאשר החיפוש אחר מציאות נעשה יסודי מדי ומקיף עולם? כשהאהבה לאופנה עולה על תחביבים אחרים?

מזכיר לי סרט שראיתי שבו מאצ'ו צעיר לוקח על עצמו משימה- לעשות את הבלתי יאמן ולהתנזר ממין חודש. ההתנזרות פוקחת לו העיניים: הוא משנה את דרכיו ומתנצל בפני בנות ששכב וזרק, מתפתח לאדם שתורם לחברה ומוצא את אהבת חייו.


תהליך דומה קורה לי בשבועות האחרונים: ההבנה שקניות הן אמצעי זמני למילוי דחף כלשהו והרצון למצוא את אהבת חיי, הלוא היא אני; להתאהב בעצמי שוב ולקדש את הקשר בינינו למחויבות עולמים.  
לא קל להתנזר מקניות- מהתשוקה והכיף שלי, בשבילי זה לצאת כנגד הטבע ולהיות במצב של הישרדות. דווקא במצב הזה אני הכי מחוברת למציאות, רואה את הדברים כמו שהם ולא נשאבת לאשליות שעולם האופנה מוכר לנו. רק בשביל התובנות שהיו לי בזמן האחרון, שווה לי להמשיך בפגרת הקניות שלי. אני יוצאת מנצחת מכל היבט אפשרי.

כבר 107 אני עושה את הבלתי יאמן והשעון ממשיך לרוץ קדימה...




יום שישי, 13 במאי 2011

מעל כולם

לא מכירה הרבה אנשים שיסרבו להזדמנות לבקר בקומה ה-61 באחד המגדלים היותר גבוהים של תל אביב. הספקתי לקרוא עיתון במעלית.  בשעת ערביים יצאתי למרפסת באותה קומה להתאהב מחדש בעיר הראשונה של חיי:




עם כזה נוף הייתי מוכנה לעבור לגור ב"צריף" שב"מרפסת" (שגודלה כגודל דירת ארבעה חדרים), לא צריכה יותר מזה. מחשבה על הקמת מושבת נודיסטים עברה במוחי- בגובה הזה אין אף אחד שיציץ.  
איך מצאתי את עצמי קרובה יותר מאי פעם לאלוהים? אירוע השקה.


Sublime energy - הסדרה עטורת הפרסים של מותג רוק ROC המיועדת לשיקום העור הגיעה לישראל.

לסדרה פיתוח חדשני ראשוני מסוגו בעולם בשם "טכנולוגיית חשמל ביולוגי" והיא כוללת נוסחאות אנטי אייג'ינג בלעדיות, המעוגנות בפטנטים רשומים בארה"ב.
למי שלא זוכרת משיעורי ביולוגיה, התאים בגופינו מתקשרים באמצעות חשמל שמסייע להם בניהול הפעילויות הפיזיולוגיות. התהליכים הביולוגים שנוצרים בזמן יצור החשמל הטבעי בגוף תורמים לשיקום העור וכבר הוכח כי הם התשובה למאבק באנטי אייג'ינג.

עם השנים רמת ייצור החשמל בגוף פוחתת והעור מאבד מגמישותו ומתחיל להתקמט.
טכנולוגית החשמל ביולוגי (BIO ELECTRICITY)  באה לעזרת נשים בוגרות ומחקה את התהליך הטבעי של גוף האדם בייצור רמות ביולוגיות של אותות חשמליים. הווה אומר עוזרת לגוף להגיע ליצור החשמל המקסימלי כבצעירותו. הסדרה מעלה את רמת ייצור הקולגן והאלסטין, שתורמים להתחדשות הרקמות בפנים ומשוות להם מראה צעיר יותר..   למען הסר ספק, הזרמים החשמליים אותם הטכנולוגיה מחקה אינם מורגשים.



הסדרה Sublime energy היא בעצם ערכה של שתי שפורפרות שכוללת 2 שלבים:
שלב 1: מורחים קרם מוליך (בגוון אפור מטאלי) - המשמש כמוליך חשמלי, מכיל אבץ ונחושת.
שלב 2: מעליו מורחים קרם לחות (בגוון לבן) שמפעיל את תהליך הגברת יצור החשמל הביולוגי בעור. הנוסחה מכילה נגזרות קמומיל ותמציות זרעי פשתן לחידוש העור.
יש להשתמש בשני המוצרים שבערכה יחדיו עד לספיגה בעור.
כמות מומלצת של קרם: כגודל אפונה.

אני קיבלתי באירוע את הערכה לעיניים שמתומחרת ב-650 שקלים.
מניסיון של שבוע וחצי אינני יכולה להגיד באחריות שהעור מוצק וכו', מה שכן מדובר בקרם חזק וטוב, פעיל הרבה יותר מהקרם עיניים שבבעלותי כרגע. העור שמסביב לעיניי חלק ויש שיפור במצב ה"שקיות" שלי!

הסדרה sublime energy כוללת 2 ערכות נוספות:
ערכה לטיפול יום - (הכוללת מסנני קרינה SPF 20 ) וערכה לטיפול לילה. 650 ₪ לכל ערכה.


ואם כבר באירועים גבוהים עסקנינו אנצל את ההזדמנות ואעניק צל"ש למותג ישראלי שמשקיף על כולם מלמעלה: COMME IL FAUT


התמכרתי לתמונה הנ"ל. חולצת פסים, חצאית סופר אלגנטית, חגורת חבל ונעלי אוקספורד גבריות. איך כל זה מתקשר אחד  עם השני?! מה הרעיון המרכזי שעליו חשבו המעצבות? מה הן מנסות להעביר? למה אני נמשכת דווקא לתמונה הזו?
הגיוון שבשילוב כל הפרטים מסקרנת אותי מאוד מבחינה אומנותית. עשרות שאלות אני יכולה להעלות מצפייה בתמונה וכל פעם לראות פן אחר בה. אני עדיין בפרויקט ללא קניות שלי וכל מה שנותר לי הוא לקנא בדוגמנית שזכתה להתהדר באאוטפיט הזה.

שבת שלום

יום שני, 9 במאי 2011

דווקא

דווקא ביום הזה שהתקווה לעתיד טוב יותר מתבטאת במשפט: "כי במותם ציוו לנו את החיים" ואחרי האתגרים שאני נאלצת להתמודד איתם לאחרונה, דווקא היום הזה החלטתי שהגיע הרגע קצת לשמוח, להרחיק מעט דברים כואבים ופשוט לחיות כי כל עוד לא ידוע איך יגמר המחר, את הרגע הזה ראוי לנצל. 
התמונות הללו צולמו בנובמבר ורק היום מצאתי לנכון לפרסם אותן- תודה לדפנה הצלמת.






יום עצמאות שמח לקוראי הבלוג ומי יתן ושנה הבאה יהיו לנו עוד סיבות לחגוג !




שמלה מבית אופנת העל MISSONI (כמובן שמקורית)
נעליים: UNITED NUDE
משקפיים: ארמני
מטפחת ותיק: וינטג'







החיים הם הזדמנות חד פעמית להיות
והם חזקים מהכל.

יום שבת, 7 במאי 2011

שלמות

אם יש גן עדן לנעלי עקב מפוסלות אני רוצה לחיות בו. אני כל כך מאוהבת בזוג הזה שעוצב ע"י MAI LAMORE. מדובר בפריט ש"צועק" בכל רמ"ח איבריו PASSIONISTA.

המחיר "צועק" יותר: 27,945 דולר! עקב מפוסל מזהב 18 קראט, עלי הכותרת הן ממשי צבוע בעבודת יד. מצדיק כל דולר והלוואי ויהיה שלי ביום מן הימים. רבים הסיכויים שגם אם חלומי יתגשם, הזוג יהיה מאוחסן בכספת שקופה סגורה הרמטית על הקיר ואולי אסכים להשתמש בו רק ביום חתונתי. 










יום חמישי, 5 במאי 2011

בשדה ליד השוקת





הצטלמתי ליד שדה שיבולים יפהפה ואני בטוחה שעם בואו של מועד הקציר, השדה יהיה יפה שבעתיים. רק אני והצלם ביקרנו במקום, הכל היה שקט מסביבינו ונהניתי לראות איך השיבולים נענים לרצונה של הרוח ונעים לכיוון שהיא בוחרת להוביל אותם. איפה אוכל למצוא פיסת מרגוע שכזאת בתל אביב?!

 דווקא בגיחות האלה לטבע אני מבינה את אופי החיים השונה בעיר מול הכפר. אני בטוחה שלא הייתי מעריכה נכון את הרגעים הללו אילולא חייתי במקום אחר שאינו תל אביב. אני מעדיפה חיי עיר ללא הפסקה (ואולי בגלל העובדה שמעולם לא הכרתי צורת חיים אחרת) אבל עדיין בהמשך לאותה המחשבה, תמיד אחלום על בית קבוע עם נוף טבעי ופראי שישתקף מחוץ לחלוני. 




יש משהו ממכר בבועות סבון, אולי עצם הנשיפה והתקווה ליצור בלון גדול היא גם זאת שמרחיקה את מחשבותיי  ונותנת מנוחה לראשי?




חולצה- ג'ני אגסנדיאן מהפוסט הקודם
חגורה: זארה
מכנס- rock or die
נעליים- חנות משנקין שאיני זוכרת את שמה



כידוע חמישי היום ואני משתתפת בפעילות נחמדה של אתר הקניות "קנינו" בפייסבוק. אני הולכת לכהן כשופטת ולבחור שני אנשים שיזכו בתלושים של 150 שקלים כל אחד לקניות במותג לפי בחירתם. אשמח לפגוש אתכן שם: לחצו עלי


יום טוב!