יום שני, 20 בדצמבר 2010

YOU SHOULD BE DANCING


אז.. נושא התוכנית של הרוקדים אליה הגעתי לסקר היה ספיישל שנות ה- 70. בתחילת הביקור נפגשנו עם סטייליסט התוכנית, דני שנראה כמו ה"ילד הרע" של הסטייליסטים והתלהבתי מהראסטות המטופחות והארוכות שלו. לדבריו, קודם לתוכנית נערך מחקר ביו טיוב, בו צפו בקליפים של זמרים מאותה תקופה ולאחר מכן הוחלט על התלבושות של הרקדנים. תמיד תלבושת האישה תעוצב ראשונה ורק לאחר מכן יתאימו לה את תלבושת הגבר. האתגר בכל תוכנית הוא לחבר בין ההלבשה, תאורה, תפאורה, איפור, שיער, מוזיקה והמראה הכללי למכלול אחד שלם ומתואם. הסוד הוא להתאים את התלבושת לסוג הריקוד ולאדם שלובש אותה. אם לרקדן לא נוח בבגדיו, התלבושת תיפסל. מציאות הסטייליסטים בתוכנית קשה ולחוצה. לא פעם קורים בלתמ"ים כמו קרע או כתם המאיימים על שלמות התלבושת ועם בסך הכל 2 מדידות לרקדן, כמה ימי עבודה ספורים על התלבושות, תקבלו שלתלבושת הסופית....... (הפתעה) אין גיבוי!
אז החליט אחד המשתתפים בתוכנית להיכנס לחדר ההלבשה בו נערכה השיחה ולהחליף בגדים מול עיניי ומול עוד 2 בלוגריות צעירות שציחקקו קלות מהמבוכה. בואו נגיד שהוא לא השאיר לנו מקום לדימיון ושאלו ימשיכו להיות הדברים שאני "מוכנה" להתמודד איתם במסגרת הבלוג.

דני הסביר שאופנה היא סוג של מראה לחיים המשקפת את הלך התקופה ולכן ניתן להסביר את ההדפסים הפסיכודליים שהיו פופולאריים אז, את המכנסיים הגבוהים והמתרחבים ואת החצאית מיני כתוצרי לוואי של הוודסטוק ומלחמת וויאטנם. הגלולה למניעת הריון ששווקה אז בצעד חסר תקדים נתנה לנשים בעלות על גופן ותרמה לפתיחות מינית בין המינים. כבר לא היו הבדלים מובהקים בין המינים, הכל התערבב וטוויגי, ABBA וה-BEE GEES עם מראה השיער ארוך, הרזון והקול צווחני ספק אישה, ספק גבר שלהם נהפכו למובילי קהל.
לבסוף דני נתן לנו טיפ: הוא קורא לזה המראה הפחות מתאמץ: גם אם תעמדי 4 שעות מול המראה , אל תתני לאף אחד לשים לב שהשקעת בלוק כשאת יוצאת מהבית.

משם עברנו לשיחה עם עדה המאפרת (שבבעלותה בי"ס לאיפור וניסיון רב באמתחתה) שדיווחה שהפעם לצורך הספיישל הדגישו את איזור העיניים ולשם כך השתמשו בשילוב של כמה צבעים בוהקים- ירוק פיסטוק וורוד פוקסייה, המון מסקרה ואייליינר. השיחה בינינו קלחה- מסתבר שאיפור הוא עולם ומלואו ולא נגמר במשיחת מכחול. לבסוף עדה היתה נחמדה מספיק לתת לנו שיעור באיפור. גילוי: אף פעם לא הצלחתי לצייר קו אייליינר מושלם. עדה אמרה שזה עניין של תרגול וסבלנות. אני חייבת לציין שבזכות הטיפים שלה, מצבי משתפר.

LIFE- הספונסר של התוכנית


בחזרה הגנרלית צפיתי מהופנטת בכל הריקודים. כל ריקוד היה יפה מקודמו, כל התלבושות יצרו את אפקט הוואו (למרות שהיה לי vision אחר לגמרי בראש לגבי התלבושות) והתזמורת ניגנה את השירים הכי קיצביים-  DONNA SUMMER, BEE GEES והדבר היחיד שהתחשק לי לעשות זה לקום לרקוד על הכיסא שלי ולצרוח את המילים של השירים. לצערי הייתי חייבת להיות בשקט אחרת היו מלווים אותי יפה החוצה.
כמו שציפיתי תנועות הריקוד כללו סממנים של סטייל ספרות זולה, פלטפורמות, אפרו, נצנצים, פאייטים, צבעים מטאליים, דיסקו.  שנות ה-70 סטייל פורים לעם בטלוויזיה פריים טיים. אין לי מילה אחת של ביקורת להגיד על התלבושות. לתוכנית בידור הן מושלמות.




טל לפני..

אחרי- IT'S SHOW TIME חייבים לחייך















יצא לי להיות בכמה אירועים השבוע והמון התעניינו איך התנהגו אליי הכוכבים. אז ככה..הם כולם חמודים אחד אחד. כל אחד מהם רוצה לנצח ולקבל הכי הרבה קולות מהבית. הם עובדים מאוד קשה כדי להצליח ולאחדים מהם זה לא קל.  באולפן הייתי עם ג'קט עבה ומגפיים עד הצוואר ועדיין קפאתי. איך הרקדניות הללו שבקושי לבושות מתפקדות לא ברור לי. היה לי ביקור מהנה ביותר וכל הדרך הביתה זמזמתי את השיר HOT STUFF של דונה סאמר. אני לא יודעת מה איתכם, אבל בהחלט מתחשק לי לקפוץ לביקור בשנות ה-70.

יום חמישי, 16 בדצמבר 2010

I'm dancing with myself


קיבלתי הזמנה לחוויה מאחורי הקלעים של התוכנית "רוקדים עם כוכבים". ציפיתי למפגש המיוחל בכיליון עיניים והתרגשתי קלות ממנו. לא סימפטי להגיע לנווה אילן ביום של סופה אבל מזג האוויר הסוער הוסיף נופח דרמטי באותו יום והעצים את החוויה.
מודה, הפעם התלבטתי בבחירת האאוטפיט למפגש. חשבתי על שמלות הערב המפוארות והעמוסות פאייטים שהרקדניות לובשות מדי עונה בתוכנית ומיד שלפתי טוניקה מנצנצת שקניתי בטופשופ. אליה צירפתי טייץ ארוך ומגפיים ארוכות מז'מש שנקנו באיטליה. "תחמתי" את ההופעה בג'קט מחויט של אן פונטיין.  ככה התקבל מראה קליל של באתי לייצג את עצמי בראש טוב.


אתם בטח מזהים את החדר- כאן המשתתפים מקבלים את הניקוד מהשופטים לאחר הריקוד


כשרואים איך עושים טלוויזיה במציאות, מגלים כמה דברים:
לא כל מה שנוצץ בטלוויזיה, באמת כזה במציאות. התוכנית אמנם כיפית וקלילה אבל מאחורי הקלעים אין ברירה אלא לעמוד בזמנים מוגדרים והמון לחץ. אנשי ההפקה עובדים קשה כדי שבשעה היעודה מכלול התאורה, תפאורה, תזמורת, תלבושות ורקדנים יביאו לפתיחת תוכנית בלתי נשכחת. זוהי תוכנית בשידור חי ואין כאן מקום לטעויות. תרגול מביא לשלמות ולכן בימי צילומים הרקדנים קמים בחמש בבוקר להתייצב למדידה אחרונה, חזרות, איפור והלבשה, חזרות וחזרה גנרלית.
ניכר היה שהרקדנים "קורעים את התחת" ומחויבים לתת את התוצאות הכי טובות שלהם. בתום החזרה הגנרלית הם נראו סחוטים אבל ברגע שהמצלמות קמו לתחייה, באורח פלא הרקדנים הפכו לרעננים ומחויכים.


תקראו את הפוסט הבא שיפורסם בקרוב ותבינו מדוע אני מחייכת ככה.  יש לי המון מה לספר ולכן החלטתי לפצל את הפוסט על התוכנית לשניים.


מי היה מאמין שמקריינית חדשות "יבשה" גברת דליה מזור תהפוך לפצצת אנרגיה. כל הכבוד שהיא הצליחה להגיע לשלב כזה מתקדם בתחרות.

נכון שבטלוויזיה האולפן נראה מרווח וגדול? במציאות הוא טיפהלה קטן.  קומפקטי משהו.


היום יום חמישי, יש למה לצפות!

יום שני, 13 בדצמבר 2010

IT'S CRAZY HAIR DAY

Let's get wild














התמונות שייכות לאמנית יפנית מולטי-טלנטית בשם NAGI NODA.  הבחורה שחקנית, בימאית של סרטים קצרים, ווידאו, פרסומות, אלבומים, צלמת תמונות ומה לא. היא מחברת בין תרבות הפופ לתרבות היפנית והתוצאה Kawaii (חמוד ביפנית).

כובעי החיות משיער מדהימים בעיניי ולא הייתי מתנגדת ללבוש אחד...בפורים. מה גם, שהדוגמניות הדקיקות בשמלות של פיות גורמות לכובעים להיראות בטוב טעם ונשיים.
בהמשך, יפורסם פוסט נוסף עם עבודותיה הנוספות של האמנית, בן תוכלו להבין מדוע אני חושבת שהיא מספקת מבט אישי ורענן לעולם הוידאו והאמנות.


היום הוזמנתי לתוכנית "רוקדים עם כוכבים" לסקר את התלבושות ולראיין את המתחרים והמעצבים. גם מחר צפוי אירוע מעניין ואני מבטיחה לעדכן ברגע כשאוכל. השבוע הגבר חוגג יום הולדת ויש המון הכנות למאורע...

יום שבת, 11 בדצמבר 2010

יש לנו ארץ יפה. בואו נשמור עליה


                                                                                      יאמי..

                                                                            "חומר הגלם":

                                                                  2 העגלים משמאל הרגו אותי:














מראות הכרמל השרוף עדיין מהדהדים בי. בחדשות זה נראה הרבה יותר טוב. במציאות זה בלתי נתפס.